השיר "שהר הזיכרון יזכור במקומי," מדבר על העול בזיכרון. הכותב מציין במשך כל השיר זכרונות ונותן לכל אחד מהם שם. כל הזכרונות קשורים לעם היהודי ולארץ ישראל, מה שרומז על זיקה לארץ ולעם מהכותב. הכותב, יהודה עמיחי רוצה לזכור כל דבר שיש בארץ מהרחוב והאשפה עד לבית התפילה. הכותב מזכיר בשיר שהוא רוצה לנוח מכל הזכרונות. הוא רוצה להיפטר מהעול של כמות הזיכרונות שלא נגמרת ולשתף את הזכרונות עם כולם. כשיש עוד אנשים ששותפים לזיכרון, ניתן לחוות איתם את אותן תחושות וחוויות.